תחום המכירות הדיגיטליות, ה- E-Commerce (איקומרס) מהווה ללא ספק את אחת מן הקפיצות המשמעותיות בעולם העסקי של המאה ה- 21. נתון מדהים הוא הגידול העקבי והרצוף בהיקף המכירות מסוג זה, המבוצע הן באמצעות אתרי אינטרנט והן באמצעות אפליקציות מובייל, אשר הביא לכדי סיכון עסקי אמיתי לרשתות אופנה מבוססות ואף לתרבות הקניונים.

אחת מנקודות התורפה בתחום השיווק הדיגיטלי, המכונה E-Commerce, נובעת מכך שרבים רבים עוסקים בכך כמוכרים תוך שאינם מודעים לחוקים ולרגולציה החלים על פעילותם ותוך חשיפה משפטית מיותרת, שניתן להביאה לכדי פתרון בעלויות זניחות יחסית. יתר על כן, חסמי הכניסה הנמוכים יחסית לתחום הם שמאפשרים לעסקים חדשים להיכנס לתחום, אך לעיתים כאמור, אלה אינם מודעים ואינם מבררים מושכלות משפטיות שחלקן בסיסיות.

שורות אלה ינסו לשפוך אור על נושאים מרכזיים בתחום הפעילות הנוגע למסחר אלקטרוני ברשת, נושאים המהווים בבת עינם של עורכי דין קניין רוחני. ראוי לציין כי כל אחד מן הנושאים המפורטים במאמר הוא בבחינת עולם ומלואו ומשכך ראוי לכל בעל עסק העוסק במסחר אלקטרוני להעמיק את הידיעות בכל נושא בנפרד.

תנאי שימוש ותקנון לאתר אינטרנט – תנאים אלה, שאין לזלזל בהם (!!!), מהווים מסמך משפטי בעל חשיבות דרמטית לעסק משום שהם מגדירים את מערכת היחסים בין בעל האתר או המוכר לבין הרוכש. בכל אי הבנה, אי הסכמה וקושי עסקי על רקע של איקומרס, העסק והלקוח ישובו לתנאים אלה כדי להבין את "כללי המשחק". ראוי לדעת כי תנאי השימוש נדרשים לעמוד בחוקים שונים, דוגמת חוק החוזים האחידים, ולכן שימוש בתנאים שהורדו מהאינטרנט מהווים טעות עסקית ומשפטית ואף עשויים להוות הפרת זכות יוצרים כשלעצמה.

מדיניות פרטיות – מסמך זה מגדיר את האופן שבו בית העסק עושה שימוש במידע שהצטבר אצלו כפועל יוצא של העסקאות שביצעו לקוחותיו במסגרת ה- E-Commerce. חוק הגנת הפרטיות, בין השאר, מנחה על האופן שבו יש להגדיר מדיניות פרטיות לבית עסק וכן על אופן אבטחת מידע, רישום מאגר ועוד. ראוי לדעת כי מסמך זה חושף משפטית את בית העסק שכן הוא מבוסס על הצהרות של בית העסק ומשום כך ישנה חשיבות מהותית להגדרתו באופן מקצועי, בהתאם לפעילות העסקית של בית העסק הספציפי ולהנחיות החוקים הרלוונטיים.

סימני מסחר –  בהתאם לכללים הקבועים בפקודת סימני המסחר ניתן לרשום סימן מסחר של שמו או של הלוגו שבשימוש בית העסק. כן ניתן לרשום סימן מסחר בעניין מוצר או שירות של בית העסק. סימן המסחר הרשום יקנה לבעליו את הזכות לשימוש בלעדי בו.

לעולם סימני המסחר נודעת חשיבות דרמטית בעסקי השיווק הדיגיטלי שכן, בכל מה שנוגע ללקוח שמזמין מביתו ושלא מחנות מסורתית, סימן המסחר הוא הדבר היחיד כמעט שמבדיל בין בית עסק איכותי לבית עסק לא מהימן, כלומר, מה שמייצג את המוניטין של בית העסק הנו סימן המסחר שלו. ראוי לציין כי רישום סימן מסחר מקוון כיום אפשרי אך אינו מחליף את הביצוע של חיפוש סימני המסחר ואת בחינת התאמת המסחר המבוקש לרישום.

יתרה מכך, פלטפורמות גדולות למכירה אלקטרונית מכריחות את בתי העסק לרשום סימן מסחר בכדי לאפשר מסחר הוגן באמצעותן. ראוי לציין כי באמצעות פרוטוקול מדריד הבינלאומי מתאפשר רישום באמצעות עו"ד שמתמחה בתחום כמעט בכל מדינה בעולם.

זכות יוצרים – זכות זו ניתנת מתוקף חוק זכות יוצרים. זכות היוצרים ניתנת לכל משך חיי היוצר ושבעים שנה לאחר מותו. הזכות חלה על יצירה שלא למטרה תעשייתית והיא ניתנת ביצירות ספרותיות, אומנותית, דרמטיות ומוסיקלית, אשר התרחש בהן תהליך קיבוע (כלומר היצירות יושמו ממש ולא נותרו בגדר רעיון). מעבר למוצרים שנסחרים ברשת, שבהחלט ייתכן שחלים עליהם זכויות יוצרים (למשל קבצי מוסיקה), בין השאר, זכויות היוצרים אף רלוונטיות לאתרי האינטרנט למכירה אלקטרונית בהקשר של מאמרים, תמונות, סרטונים ועוד, אשר נעשה בית העסק עושה בהם שימוש. כך רצוי להדגיש כי קיימות בהחלט זכויות יוצרים באינטרנט בכלל וזכויות יוצרים ביוטיוב בפרט, וכי  הפרת זכויות יוצרים נחשבת כחמורה יותר כאשר היא מתבצעת לשם צורך מסחרי, למשל, לשם הביצוע של E-Commerce.

רישום סימן מסחר בינלאומי – ראשית ראוי לומר כי אין דבר כזה "סימן מסחר בינלאומי", סימן מסחר הוא עניין טריטוריאלי – מדינתי ולכן כדי לקבל בלעדיות על שימוש בסימן מסחר יש צורך לבצע רישום ספציפי בכל מדינת יעד. עם זאת, ניתן כיום באמצעות פרוטוקול מדריד שהיא אמנה בינלאומית אשר ישראל חברה בה, לבצע רישום סימן מסחר כמעט בכל מדינת יעד תוך שהרישום בפועל מבוצע באמצעות משרד ישראלי. רישום באופן זה במקרים רבים מתגלה כיעיל יותר ומאפשר לחסוך את הצורך להתקשר עם יועצים משפטיים בכל מדינה ומדינה ולנהל הליכי רישום מקבילים. רישום סימן מסחר בינלאומי אפשרי כיום כרישום סימן מסחר מקוון אך אינו מחליף את הביצוע של חיפוש סימני המסחר ואת בחינת התאמת המסחר המבוקש לרישום.

חוק הגנת הצרכן – מערכת היחסים המשפטית שבין הצרכן לבית העסק מוגדרת, בין השאר, בחוק הגנת הצרכן. חוק זה מגדיר את הכללים לאורם תתנהל מערכת יחסים זו. בין השאר החוק מנחה איך למנוע הטעיה צרכנית, חובות גילוי של בית העסק, אופן ניסוח חוזים, חובות בעניין החזרת מוצרים, עסקאות אשראי, אופן ביצוע פרסומת ועוד ועוד. מטבע הדברים אי הבנת החוק והפעילות לאורו עלולה גרום הוצאות רבות לבית העסק גם כתוצאה מתלונות לקוחות וגם כתוצאה מהצורך לתקן מסמכים והגדרות.

מסחר בינלאומי – אתרי מסחר מקוון שונים, אשר באמצעותם מבוצע ה- E-Commerce פונים לקהל לקוחות שאינו בהכרח מישראל ובמיוחד כאשר המסחר נעשה בשפה זרה. מעבר להבנת החוקים שחלים על פעילות בית העסק במדינות היעד יש חשיבות להבנת סמכות השיפוט החלה ובמילים אחרות, נדרשת הבנה לגבי המיקום בו יידונו סכסוכים עתידיים (באיזו מדינה ובאיזו ערכאה משפטית). יש לציין כי הכנת מסמכים נכונה (תנאי השימוש למשל) עשויה לחסוך כאב ראש גדול ביותר לבית העסק ברבות הימים.

מאגרי מידע – חוק הגנת הפרטיות בישראל ורגולציית ה- GDPR האירופאית, כמו חוקים נוספים אחרים, מגדירים ומנחים את האופן שבו יש לנהוג במידע שהועבר לבית העסק כפועל יוצא של פעילות לקוחותיו, בין השאר באתרי איקומרס. ראוי לציין כי במקרים של אתרי מסחר רבים, החוק הישראלי מטיל חבויות רבות שמחייבות קבלת אישור מהמדינה לפעילות העסקית הכרוכה במידע שהתקבל אגב העסקה וזאת באמצעות רישום מאגר מידע במשרד המשפטים.

חקיקה ורגולציה – כל תחום מסחר צופן בחובו רגולציה ספציפית שנדרש להבינה. ננסה להביא דוגמאות בודדות שיבהירו את המנעד האדיר של חקיקה ורגולציה קיימת: אחריות יבואן, אופן סימון בגדים, הפעלת מצלמות רחפנים, חוק לטיפול בסוללות, נוהל לרישוי תמרוקים, הוראות לאישור יבוא מזון לבעלי חיים, חוק התחרות העסקית בעניין יבוא מקביל ועוד ועוד ועוד. כלומר, המגוון הרחב של חוקים ותקנות דורש לימוד וייעוץ משפטי פרטני לכל בית עסק בהתאם לעיסוקו שלו וזאת במיוחד לנוכח זאת שהוא מפרסם בפני כל את היותו עוסק במסחר מקוון.

דוגמה שחקוקה בזיכרון הציבור הישראלי לאחריות הכבדה של יבואנים הינה פרשת רמדיה בה הוטלה אחריות כבדה על מנהלי החברה, שהיו אחראים לייבוא של תחליף חלב שנפלו בו פגמים, שגרמו לפגיעה קשה בתינוקות שצרכו אותו וכל זאת למרות שתחליף החלב האמור כלל לא יוצר בישראל.

יש לשער שהבנה עמוקה יותר של מהות החוקים, הרגולציה והיקף האחריות הנובעת מהם הייתה עשויה לחסוך כאב לב רב מכל הצדדים שהיו מעורבים בפרשה, שהסתיימה בנזקים בריאותיים קשים ועונשי מאסר לאחראים. כך ראוי גם במסחר מקוון להבין לעומק את החוקים והאחריות החלים על העוסקים בתחום.

כותב שורות אלה הנו אלדר סיון, עו"ד ומהנדס, בעל רקע ייחודי המשלב הנדסה, ניהול ומשפט העוסק בתחומים הנוגעים לעורכי דין לקניין רוחני, כעורך דין סימני מסחר וכעורך דין זכויות יוצרים, כמו גם כעורך דין מסחרי  eldar@esivan-law.co.il

ניתן לפנות לעו"ד אלדר סיון לשם קבלת ייעוץ משפטי ראשוני בטלפון 052-544-0147

***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***