עיקול בטרם אזהרה בהליך גביית חוב בהוצאה לפועל אינו הכלל הנהוג, אלא החריג. כפי שנפרט להלן האפשרות לבצע עיקול בטרם מסירת אזהרה קיימת ואף מוצדקת במקרים רבים, אך לשם הוצאתה לפועל יש לעבור מספר משוכות.

הכלל – פתיחת תיק ומסירת אזהרה

לאחר קבלת פסק דין (חוב פסוק) או כאשר קיים שיק שסורב על ידי הבנק ובמצב בו החייב אינו נאות לשלם את חובו, ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל בכדי לגבות את החוב, תוך הפעלת סנקציות שונות על החייב, במידת הצורך.

בעת ביצוע הליך גביית החוב ברשות האכיפה והגביה (ההוצאה לפועל), קובע חוק הוצאה לפועל קובע שלאחר פתיחת תיק הוצאה לפועל, על הזוכה לשלוח לחייב אזהרה שנפתח כנגדו תיק ושאם הוא לא ישלם את חובו (במלואו או בתשלומים) ניתן להטיל עליו סנקציות. במקרה זה החייב נדרש להשיב לאזהרה שנמסרה לו, תוך פרק זמן קצוב, כאשר עד לתום פרק הזמן הקצוב הזוכה אינו יכול לבצע הליכי גבייה כגון עיקולים שונים ואף אינו יכול לבקש שיוטלו מגבלות על החייב.

כך, לעיתים, נוצר מצב שבו חייבים מנצלים את פרק הזמן שבו לזוכה אין אפשרות לפעול מולם בכדי להבריח נכסים ובכך להקשות על הזוכה לגבות את החוב שנוצר. הזוכה, מנגד, אינו יכול לעקל נכסים לצורך גביית החוב, ללא פניה לבית המשפט.

החריג – עיקול בטרם אזהרה

על אף הכלל האמור בעניין משך הזמן לחובת האזהרה, מאפשר סעיף 7(ה) לחוק הוצאה לפועל, לבצע עיקול במעמד צד אחד, מיד לאחר פתיחת תיק הוצאה לפועל ובטרם מסירת אזהרה לחייב.  מקרים אלה מתאפיינים במצבים בהם קיים חשש אמיתי שהחייב יבצע הברחת נכסים בשעה שהוא מודע להליכי הוצאה לפועל אשר מתנהלים כנגדו. לדוגמה מקרים בהם החייב מסר שיקים אשר סורבו בבנק והחליפם בשיקים אחרים אשר גם הם סורבו בבנק.

בכדי להשתמש בחריג שבסעיף 7(ה) שתואר להלן, תקנה 14 לתקנות הוצאה לפועל קובעת כי על הזוכה לנמק את בקשתו ואף לצרף תצהיר.

עם זאת, כאשר בתי המשפט דנו במתן צו עיקול זמני, נקבע רף גבוה יותר אשר נסמך על תקנות 362 ו-374 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיו נטל ההוכחה בעניינים הבאים רובץ על זוכה אשר מעוניין לקבל צו עיקול זמני:

• עליו להביא ראיות מהימנות לקיומו של החוב. לדוגמה שיקים שסורבו או חוב פסוק.
• עליו להביא ראיות מהימנות לכך שקיים חשש סביר שאי מתן הצו יסכל את גבייתו של החוב או יכביד על ביצוע פסק הדין. לדוגמה מצב כלכלי רעוע של החייב, היות החייב מוגבל ביכולתו הכלכלית, קיומם של תיקים בהוצאה לפועל, הגבלות בחשבון הבנק, העדר אשראי בנקאי, הפרת הסדר חוב.
• עליו להראות שהעיקול הינו מידתי וכי הנזק שייגרם בהעדר צו העיקול יהיה גדול יותר מאשר הנזק שייגרם במידה ויינתן צו העיקול. לדוגמה מקרים בהם החייב ביצע זה מכבר התנהלות בחוסר תום לב כלפי הזוכה או כלפי בית המשפט, כגון גילוי מסמכים ועובדות באופן חלקי בלבד. וכן התנהלות של החייב בניגוד לחוק, כגון זיוף מסמכים, על מנת לנסות להבריח נכסים.

האם ניתן לקבל עיקול בטרם מסירת אזהרה?

ניתן לקבל עיקול בטרם מסירת אזהרה ולעיתים הליך זה אף נחוץ בכדי להבטיח את גביית החוב. במיוחד במקרים בהם קיים חשש כבד מהברחת נכסים על ידי החייב. עם זאת, ראשית, יש לשכנע את רשם הוצאה לפועל כי הנסיבות מצדיקות את מתן העיקול בטרם מסירת האזהרה. שנית, במידה והחייב מגיש בהתנגדות לעיקול והדיון בהתנגדות עובר בבית המשפט, יש להוכיח באמצעות ראיות מהימנות את קיומו של החשש מהברחת נכסים וכי העיקול הינו מידתי בנסיבות העניין.

לייעוץ ראשוני טלפוני ופרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד ניצן מסד בטלפון 052-544-0147

***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***