מטרת החוק, העוסק ברישוי של העוסקים במתן שירותים בנכסים פיננסיים, הינה להסדיר את הבעלות בעסקים מסוג זה, באופן שציבור מקבלי השירותים יוכל לדעת כי הינם מנוהלים באופן מסודר ועל ידי גורמים שראויים לניהולם. רישיון לעיסוק בנכס פיננסי ניתן על ידי המפקח על נותני שירותים פיננסיים והנו מתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 ("החוק"). ראוי לציין ששמות נוספים המקובלים בקרב הציבור הם חוק הצ'יינג'ים או רישיון נש"פ.

רישוי לעסוק במתן שירותים בנכס פיננסי – מתי נדרש?

בהתאם לחוק, עסקים שנותנים שירותים בנכסים פיננסיים הם אלה אשר מקבלים מלקוחותיהם נכס פיננסי ומנהלים (שומרים, מעבירים, משקיעים) אותו בטרם הם מעבירים אותו לאחר. מי לדוגמה? חלפני כספים או נותני הלוואות ואשראי (בהתאם למקרים שמצוינים שבחוק), בעלי אפליקציות שמקבלים תשלום בשם אחר, סוחרים במטבעות קריפטוגרפיים ועוד.

בהתאם לחוק המכונה חוק הצ'יינג'ים, חובת קבלת רישוי לעסוק במתן שירותים בנכסים פיננסיים (רישיון נש"פ), מטעם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, חלה על כל מי שעוסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי ללקוחותיו. בהתאם לחוק "נכס פיננסי" מוגדר להיות אחד מאלה:

• מזומן.
• שיק, שטר חוב או שטר חליפין כמשמעותם בפקודת השטרות.
• המחאה בנקאית או המחאת נוסעים.
• פיקדון כספי.
• נייר ערך.
• לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים.
• מטבע וירטואלי.

חובת רישוי, מתוקף החוק המכונה חוק הצ'יינג'ים וגם "הסדרה – שירותים פיננסיים מוסדרים", חלה אף בעת עיסוק במתן אשראי (הכוונה אינה לכרטיסי אשראי שעליהם חלים חוקים נפרדים). מתן אשראי מוגדר להיות, בין השאר, אחד מאלה: ניכיון שיקים, שטרי חוב ושטרי חליפין, מתן אשראי כנגד המחאת זכות, מתן אשראי אגב מימון רכישה או השכרה של נכס או שירות בסכום גבוה מ-30,000 ₪ ועוד.

מהם סוגי הרישיון הקיימים?

הרישוי שניתן על ידי המפקח על נותני שירותים פיננסיים, יינתן בהתאם לסוג ולהיקף השירותים שמספק העסק ללקוחותיו. בהתאם לחוק נחלקים הרישיונות לרישיון למתן שירות בנכסים פיננסיים (רישיון נש"פ) ולרישיון למתן אשראי. ראוי לציין כי במקרים מסוימים נדרש רישיון המורחב וזאת ככל שהיקף העסקים עולה על 30 מיליון ₪, כשמדובר במתן שירות בנכסים פיננסיים, ו- 25 מיליון ₪, כשמדובר במתן שירותי אשראי (בתנאים שבחוק).

מהם התנאים לקבלת רישיון?

הליך קבלת רישיון לעסוק במתן שירותים בנכסים פיננסיים (שמכונה אף "הסדרה – שירותים פיננסיים מוסדרים"), מהמפקח על נותני שירותים פיננסיים, הינה הליך מורכב, שנדרשים לו מסמכים רבים, אשר מיועדים להוכיח, באופן כללי, את הרקע האישי של מבקש הרישיון, וכשמדובר בחברה גם של בעלי השליטה ונושאי המשרה בה.

בין שאר הדברים יידרש מבקש הרישיון להוכיח (ואם המדובר בחברה גם בעלי השליטה בה) כי המבקשים הינם בגירים, אזרחים או תושבי ישראל, שאינם פסולי דין או בהליכי פש"ר או כינוס נכסים, שאינם בעלי עבר פלילי, ושנושאי המשרה שבעסק עומדים בשאר התנאים שבחוק.

בין שאר המסמכים יידרשו לשם הגשת הבקשה: נתוני בנק, קורות חיים, הצהרת הון, היעדר חבות מס, אישור רו"ח, תעודת התאגדות, דוחו"ת כספיים, אישורי מורשה חתימה, נסח חברה, תרשים החזקות, יפויי כוח ועוד.

יתר על כן, נדרש בעל הרישיון להוכיח כי הינו בעל ההון המזערי הקבוע בחוק. ההון המזערי המינימלי הנדרש בחוק הנו 300,000 ₪ ברישיון בסיסי לנותן שירותים בנכסים פיננסיים, כשבמקרים אחרים נדרשים סכומים גבוהים בהרבה.

סיכומו של דבר

הליך הרישוי לקבלת היתר לעסוק במתן שירותים בנכס פיננסי, המכונה גם "חוק הצ'יינג'ים" או "רישיון נש"פ" או "הסדרה – שירותים פיננסיים מוסדרים", הנו הליך מורכב ובעל חשיבות דרמטית לעוסקים בתחום. עורכי הדין ממשרד ע"ד אבריאן סיון ושות' שהנם בעלי ניסיון עשיר בתחום המשפט המסחרי בכלל, הינם המתאימים ללוות אותך בהליך משמעותי זה.

ניתן לפנות לעו"ד אלדר סיון לשם קבלת ייעוץ משפטי ראשוני בטלפון 052-544-0147

***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***