מהן תקנות סדר הדין האזרחי?

תקנות סדר הדין האזרחי הן תקנות אשר מכתיבות את האופן בו מנוהלים הליכים המשפטיים האזרחיים בישראל. תפקידן של התקנות הוא להנחות את בעלי הדין ואת בית המשפט בכל הנוגע לסדרי הדין ולאופן בו יש לפעול על מנת לקיימם.   

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

ביום ה-01.01.2021 נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") והחליפו את תקנות סדר הדין הישנות משנת 1984. התקנות החדשות נחלקות לשני חלקים, כאשר החלק הראשון הוא חלק כללי אשר נוגע וחל על כל סוגי ההליכים האזרחיים ומעגן בתוכו את עקרונות היסוד של התקנות החדשות, והחלק השני עיקרו פרוצדורלי ובו קבועות הנחיות והוראות לעניין סדרי הדין.

מהי מטרת הרפורמה תקנות סדר הדין האזרחי החדשות?

התקנות החדשות החליפו את התקנות הישנות והמסורבלות משנת 1984, אשר כללו מעל 500 תקנות. תקנות 1 ו-2 לתקנות החדשות מעגנות בתוכן את תכליות הרפורמה ואת עקרונות היסוד אותם היא מבקשת להגשים. בין היתר, נקבע כי הרפורמה נועדה להביא לקיום וניהול הליכים בדרך יעילה ומהירה יותר, ולהגיע להכרעה מנומקת, צודקת ושוויונית תוך זמן סביר. 

מהם עיקרי השינוי?

הרפורמה בתקנות החדשות הביאה עימה מספר שינויים מרכזיים:

1. ההסדרים הדיוניים: הרפורמה בתקנות החדשות הביאה לביטולם של סדרי דין מיוחדים כמו "המרצת פתיחה" ו"סדר דין מקוצר", ובכך קבעה דרך עיקרית אחת לפתיחת הליכים משפטיים. ביטול ההסדרים הדיוניים המיוחדים יצר אחידות מבחינת הוראות החוק, סדרי הדין ומועדים, ואף צמצם משמעותית את היקף התקנות.
2. היקפי כתבי טענות ומועדים: על מנת לייעל את ההליכים השיפוטיים ולחסוך בזמן שיפוטי יקר נקבעו בתקנות החדשות הגבלות לעניין היקפי כתבי הטענות ואף נקבע פורמט אחיד לאופן עריכתם. כך למשל נקבע שכתב טענות שלא יעמוד בדרישות שהוגדרו בתקנות יידחה. באשר למועדי הדיון נקבע כי רק במקרים חריגים ומוצדקים יאפשר בית המשפט דחיית דיון. 
3. דיון מקדמי ללא שופט: על מנת להבטיח שבעלי הדין ייערכו כראוי לקראת הדיון בתביעה, יתחמו וימקדו את גדר המחלוקת ביניהם ואף יבחנו אפשרות לפתרון המחלוקת בדרך חלופית מחוץ לכותלי בית המשפט, נקבע כי על בעלי הדין חלה החובה לקיים דיון מקדמי ללא מעורבות שופט לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה.  
4. פגישת מהו"ת: פגישת מהו"ת הינה פגישת מידע, היכרות ותיאום, והיא נועדה על מנת לבחון אפשרות להביא לסיום הסכסוך בין הצדדים בדרך של גישור מחוץ לכותלי בית המשפט. בעקבות הרפורמה הורחבה היקף החובה לערוך פגישת מהו"ת לכל בתי משפט השלום בארץ בכל תביעה שסכומה מעל 40,000 ₪. 
5. ייעול ההליכים המשפטיים: במסגרת התקנות החדשות נקבע כי על מנת להביא לייעול ההליכים המשפטיים ולהכרעה מהירה יותר, הצדדים ינהגו בשקיפות זה עם זה ויערכו "גילוי הדדי". כך למשל, נקבע כי על הצדדים לצרף את המסמכים המהותיים עליהם יסתמכו לכתבי הטענות, להגיש את רשימת בקשותיהם להליך ואת רשימת העדים עד קדם המשפט הראשון ולקיים גילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלונים. 
6. שמיעת עדים וסיכומים בעל פה: ככלל, תינתן עדיפות לכך ששמיעת עדים וסיכומי הצדדים יבאו בפני בית המשפט בעל פה ולא בכתב.

סיכומו של דבר

הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נועדה ליצור שיפור משמעותי באופן בו מתנהלים ההליכים האזרחיים בפני בתי המשפט בישראל. כאמור לעיל, תכלית השינויים שקבעה הרפורמה בסדרי הדין היא לייעל, לקצר ולפשט הליכים המתנהלים בפני בתי המשפט, וכפועל יוצא גם להגיע להכרעות מהירות וצודקות יותר, להקל בעומס המוטל על בתי המשפט ולחסוך בכספי ציבור ובזמן שיפוטי יקר. נוכח היקף השינוי והשלכותיו הן ברמה מהותית והן ברמה הפרוצדורלית, מומלץ להיעזר בשירותיהם של עורכי דין אשר בקיאים בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. לקבלת ייעוץ משפטי בעניין תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ניתן לפנות למשרדנו. 

***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***