whatsapp-call whatsapp-call facebook-call linkedin
X

ליצירת קשר עם צוות משרדנו

השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

    מדיניות הפרטיות

    הגנת אמת בפרסום

    הגנת אמת בפרסום

    מהי הגנת אמת בפרסום?

    חוק איסור לשון הרע (להלן: "החוק") כולל מספר הגנות אשר נועדו להגן על מפרסם מפני תביעות דיבה. אחת מההגנות הינה הגנת אמת בפרסום או "אמת דיברתי", המעוגנת בסעיף 14 לחוק, ואודותיה נרחיב במסגרת מאמר זה.

    לצורך עיון והעמקה בנושא יסודות עוולת לשון הרע מומלץ לפנות למאמר המצורף בקישור: לשון הרע .

    התנאים לתחולת ההגנה:

    החוק קובע שני תנאים מצטברים אותם נדרש המפרסם להוכיח על מנת שתקום לו ההגנה:

    1. הדבר שפורסם היה אמת- כלומר, קיימת התאמה בין התוכן שפורסם למציאות, כפי שהיא היתה המועד בו בוצע הפרסום. לעניין זה, יש לשים לב כי דרישת המחוקק היא לאמת האובייקטיבית, ולא לאמת הסובייקטיבית כפי שהיא נחזתה על ידי מי מהצדדים. עם זאת, גם במקרה בו לא הוכחה אמיתותו של פרט מסוים מפרטי הפרסום, לא בהכרח תישלל ההגנה למפרסם, ובתנאי שמדובר בפרט שהוא יחסית שולי וזניח ושהפגיעה שנגרמה בעקבותיו לנפגע אינה ממשית.
    2. היה בפרסום עניין ציבורי- המונח עניין ציבורי מתייחס לפרסומים שיש בפרסומם תועלת כלשהי לציבור. בפסק דין מנחה בעניין זה נקבע כי פרסום שיש בו עניין ציבורי הוא, בין היתר, פרסום שיש בו בכדי לתרום לגיבוש דעת הציבור בעניינים ציבוריים או בכדי לגרום לשיפור באורחות חייו של הציבור.

    האם הגנת אמת דיברתי חלה רק לגבי דמויות ציבוריות ונושאים חדשותיים?

    כאמור, לצורך תחולת הגנת אמת בפרסום על המפרסם להוכיח כי פרסומו היה אמת וכי היה עניין ציבורי בפרסום. עם זאת, המושג 'עניין ציבורי' אינו מתמצה רק במידע הנוגע לדמויות ציבוריות או לנושאים חדשותיים ובהחלט ייתכנו מצבים שבהם פרסום ברבים של עניינים הנוגעים לאדם הפרטי עשוי להביא תועלת לציבור. כל מקרה ייבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו, אולם ניתן לומר בכלליות כי פרסומים שיש בהם, למשל, בכדי לשרת את האינטרס הציבורי שבאכיפת החוק או דאגה לשלום הציבור ואזהרתו מפני סיכונים שונים, אכן מהווים פרסומים בעלי תועלת ציבורית.

    מהם השיקולים אשר מנחים את בית המשפט בהחלטתו בעניין תחולת ההגנה?

    בבואו לבחון האם קמה למפרסם הגנת אמת דיברתי, יערוך בית המשפט איזון בין אינטרסים שונים, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, ויתחשב בגורמים שונים, ובהם:

    • חשיבות מטרת הפרסום;
    • הרלוונטיות של הפרטים שפורסמו;
    • הצורך לפרסם את המידע ברבים;
    • הציבור שבקרבו פורסם המידע/ הציבור שנחשף לפרסום.

    ההגנה על נושאי משרות ציבוריות:

    בשונה מ"אדם הפשוט", לגבי פרסומים המספקים לציבור מידע אודות נושאי משרות ציבוריות או המצויים בתפקידים שיש לציבור עניין בהם, רואה בית המשפט לנכון לתת עדיפות ועליונות לעיקרון חופש הביטוי בתחום הציבורי, ובהתאם, ההגנה שתינתן לנושאי המשרות הציבוריות תהיה מצומצמת יותר. כלומר, פרסומים שפורסמו אודות אדם פרטי שלגביהם לא הייתה קמה הגנת אמת דיברתי, יתכן שאילו היו מפורסמים אודות בעל משרה ציבורי היה רואה בית המשפט לנכון כן להחיל את ההגנה האמורה.

    סיכומו של דבר:

    כפי שפורט לעיל, חוק איסור לשון הרע קובע מספר הגנות למפרסם מפני תביעות לשון הרע. אחת ההגנות היא הגנת אמת דיברתי, אשר קובעת כי בהתקיים שני התנאים: התקיים יסוד האמת והעניין ציבורי, יהיה המפרסם מוגן בפני תביעת דיבה מצד הנפגע. הגנת אמת בפרסום עשויה להיות רלוונטית גם לגבי פרסומים אודות דמויות ציבוריות ונושאים חדשותיים וגם לגבי פרסומים אודות אנשים פרטיים. מומלץ, בטרם פרסום מכל סוג שהוא, לשקול היטב את תוכן הפרסום על מנת להימנע מהאפשרות לחשיפה לתביעת דיבה.

    ניתן לפנות לעו"ד אלדר סיון לשם קבלת ייעוץ משפטי ראשוני בטלפון 052-544-0147

    ***מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני***

    post-thumbnail

    ליצירת קשר עם צוות משרדנו

    השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

      מדיניות הפרטיות

      שירותים נוספים

      דילוג לתוכן